חוק הגנת הפרטיות ותקנות GDPR ישראל
החוק להגנה על הפרטיות ותקנות GDPR ישראל חיוניים כדי להגן על פרטיותם של אנשים ולהסדיר ולפקח על האופן שבו נתונים אישיים עוברים עיבוד. ארגונים חייבים לקבל הסכמה מפורשת מאנשים לפני שהם מעבדים את הנתונים האישיים שלהם, להחיל אמצעים טכניים וארגוניים הולמים כדי להגן על נתונים אישיים ולערוך באופן סדיר תסקירים של ההשפעה על הפרטיות
ככל שהטכנולוגיה מתקדמת, הסוגיה של הגנה על הפרטיות הופכת לעניין מדאיג יותר המעסיק אנשים פרטיים וארגונים כאחד. בישראל, החוק להגנה על הפרטיות ותקנות GDPR נחקקו כדי להגן על פרטיותם של אנשים ולהסדיר ולפקח על האופן שבו נתונים אישיים מעובדים.
במאמר זה נעסוק בחוק להגנה על הפרטיות ובתקנות להגנה על הפרטיות בישראל, נלמד להכיר אותם, איך הם פועלים ומדוע הם חשובים.
המדריך המלא שלך לאסטרטגיית CRM
גלו כיצד להתחיל ברגל ימין. פלטפורמת ניהול קשרי לקוחות טובה היא חיונית לחברה צומחת.
החוק להגנה על הפרטיות ותקנות כלליות להגנת הפרטיות GDPR בישראל: סקירה כללית
החוק להגנת הפרטיות הוא הכלי החוקי הראשי בישראל שמסדיר עיבוד של נתונים אישיים. החוק נחקק בשנת 1981 ומאז תוקן כך שישקף את ההתפתחויות הטכנולוגיות ואת השינויים שחלו לגבי הפרטיות באופן גלובלי. החוק כולל היבטים שונים של עיבוד נתונים, כולל איסוף נתונים, אחסונם, העברתם והשימוש בהם.
לעומת זאת, "התקנה הכללית להגנת מידע" (General Data Protection Regulation) או בקצרה GDPR, היא תקנה של האיחוד האירופי (EU) שחולשת על הגנת המידע והפרטיות עבור כל הפרטים בתחומי האיחוד האירופי ובאזור הכלכלי האירופי (EEA). תקנה זו נכנסה לתוקף ב-25 במאי 2018 ומאז הפכה לתקן העולמי בעניינים הנוגעים להגנת המידע והפרטיות.
ישראל אומנם אינה חברה באיחוד האירופי, אבל GDPR חלה על ארגונים ישראליים שמעבדים נתונים אישיים של אזרחי האיחוד האירופי. יתר על כן, החוק להגנת הפרטיות ותקנות GDPR משלימים אלו את אלו ופועלים יחד במטרה להגן על נתונים אישיים.
נתונים אישיים ומידע רגיש
אז מהם בעצם "נתונים אישיים"? החוק להגנת הפרטיות והתקנות של GDPR ישראל מגדירים אותם ככל מידע שמתייחס לפרט מזוהה או הניתן לזיהוי. נתונים אישיים כוללים שם, כתובת, מספר טלפון, כתובת דוא"ל ומספר זיהוי – אך אינם מוגבלים להם. יש לשקול למשל, האם לצייד את החברה שלכם בפלטפורמת נתוני לקוחות (CDP), פלטפורמה לאיסוף ולסידור הנתונים מתוך ערוצים שונים – ולהאחיד אותם במאגר נתונים יחיד.
מידע רגיש, לעומת זאת, מתייחס למידע אישי שחושף מוצא גזעי או אתני, דעות פוליטיות, אמונות דתיות ופילוסופיות, חברויות באיגודים מקצועיים, מידע גנטי, מידע ביומטרי, מידע רפואי ונטייה מינית. עיבוד של נתונים רגישים כפוף לדרישות ולהגבלות נוספות במסגרת החוק להגנת הפרטיות ולתקנות GDPR.
עיבוד מידע ותאימות לדרישות GDPR
עיבוד מידע מתייחס לכל פעולה או סדרת פעולות שמבצעים בנתונים אישיים, כגון איסוף, רישום, סידור וארגון, אחסון, שליפה ואחזור, שימוש, חשיפה, הפצה והשמדה.
על פי החוק להגנת הפרטיות ותקנות GDPR ישראל, נתונים אישיים חייבים להיות מעובדים באופן חוקי, בהגינות ובשקיפות. פירוש הדבר הוא שארגונים חייבים לקבל הסכמה מפורשת מאת פרטים לפני שמעבדים את הנתונים האישיים שלהם. נוסף לכך, עיבוד של נתונים אישיים חייב להיעשות לצורך מטרות ספציפיות, לגיטימיות, ואסור להחזיק בו לפרק זמן העולה על הנחוץ לשם כך.
ארגונים צריכים גם ליישם אמצעים טכניים וארגוניים כדי לשמור על ביטחונם של הנתונים האישיים. האמצעים הללו חייבים להיות תואמים לסיכון הכרוך בעיבוד של נתונים אישיים.
יתר על כן, GDPR דורשת שארגונים ימנו מנהל/ת להגנה על נתונים ולאבטחת מידע (DPO) אם הם עוסקים בעיבוד של מידע רגיש בקנה מידה רחב, או במידה שהם מעבדים מידע באופן רצוף. מנהל/ת אבטחת מידע אחראי/ת להבטיח תאימות ל-GDPR – והם החוליה המקשרת בין הארגון לבין הרשות המפקחת.
קוקיות ופרטיות
קוקיות (החלופה העברית ל"קוקיז") הן קובצי טקסט קטנים שמושתלים בהתקן של המשתמש בעת שהוא מבקר באתר אינטרנט. קוקיות משמשות כדי לזכור העדפות של משתמש, לספק תוכן מותאם-אישית ולעקוב אחר דרכי ההתנהגות שלו.
על פי GDPR קוקיות נחשבות למידע אישי אם ניתן להשתמש בהן כדי לזהות את הפרט המסוים. פירוש הדבר הוא שארגונים חייבים לקבל הסכמה מפורשת מאת פרטים לפני שהם משתילים קוקיות בהתקנים שלהם. יתר על כן, ארגונים חייבים לספק מידע ברור ותמציתי לגבי סוגי הקוקיות שהם משתמשים בהן, ולגבי מטרות השימוש הנעשה בהן.
הגדרות וקבלה של קוקיות
ארגונים חייבים להעניק לפרטים אפשרות להסכים או לסרב לקבל קוקיות. כשאדם מסוים מסכים לקבל קוקיות, הדבר מהווה הסכמה מפורשת לכך שיעבדו את הנתונים האישיים שלו. ארגונים חייבים לוודא שהאדם המסוים נותן את הסכמתו באופן חופשי, ספציפי, מושכל ושאינו משתמע לשני פנים.
יתר על כן, ארגונים חייבים להעניק לפרטים אפשרות לשנות את הגדרות הקוקיות בכל עת. פירוש הדבר הוא שאנשים יכולים לבחור לבטל את הסכמתם לקבל קוקיות או לשנות את העדפתם בנוגע לסוג מסוים של קוקיות, כגון קוקיות לצורכי שיווק או אנליטיות.
חשוב לציין שקיימים מספר סוגים של קוקיות, בהם כאלו המכונות נחוצות או חיוניות, שאינן דורשות קבלה של הסכמה מפורשת. קוקיות אלו חיוניות לתפקוד של אתר אינטרנט, והן נועדו לספק תפקודים בסיסיים כגון ניווט בין עמודים וגישה לתחומים מאובטחים באתר.
GDPR ותאימות
הרשות של GDPR נוקטת תקנות מחמירות לגבי הגנה על נתונים ועל הפרטיות, וארגונים שמעבדים נתונים אישיים חייבים לעמוד בתקנות הללו. הפרה של תקנות GDPR עלולה לגרור קנסות, נזק תדמיתי ונקיטת צעדים משפטיים.
כדי להבטיח תאימות עם תקנות GDPR, על הארגונים לאייש תפקיד שמטרתו אבטחת מידע והחלת האמצעים הטכניים והארגוניים הנחוצים כדי להגן על נתונים אישיים. אמצעים אלו עשויים לכלול קידוד, בקרת גישה וביקורות אבטחה סדירות.
ארגונים צריכים גם לערוך באופן סדיר תסקירים להשפעה על הפרטיות (PIA) כדי לזהות ולמתן סיכונים הקשורים לעיבוד של נתונים אישיים. PIA חשוב במיוחד עבור ארגונים שמעבדים מידע רגיש כגון ספקים של שירותי בריאות או מוסדות פיננסיים.
השורה התחתונה
לסיכום, החוק להגנה על הפרטיות ותקנות GDPR ישראל חיוניים כדי להגן על פרטיותם של אנשים ולהסדיר ולפקח על האופן שבו נתונים אישיים עוברים עיבוד. ארגונים שעוסקים בעיבוד של נתונים אישיים חייבים לעמוד בדרישות של התקנות הללו, כדי לוודא שעיבוד הנתונים האישיים נעשה באופן חוקי, בהגינות ובשקיפות.
ארגונים חייבים לקבל הסכמה מפורשת מאנשים לפני שהם מעבדים את הנתונים האישיים שלהם; להחיל אמצעים טכניים וארגוניים הולמים כדי להגן על נתונים אישיים; ולערוך באופן סדיר תסקירים של ההשפעה על הפרטיות.
ארגונים המקפידים על תקנות אלו יכולים להגן על נתונים אישיים, לשמור על אמון הלקוחות ולהימנע מקנסות כבדים וצעדים משפטיים נגדם.
המדריך המלא שלך לאסטרטגיית CRM
גלו כיצד להתחיל ברגל ימין. פלטפורמת ניהול קשרי לקוחות טובה היא חיונית לחברה צומחת.
