״כמו שתנובה היא קבוצת המזון המובילה בישראל, עם מוצרים מאוד איכותיים שיש בכל בית, כך השאיפה שלי שגם בעולם הטכנולוגיה, תנובה תהיה החברה המובילה בישראל״, אומר שי מיקהל, סמנכ״ל מערכות מידע בתנובה.
שי הגיע לפני כארבע שנים לחברה בת כמעט 100 שנה ושמדי יום משווקת כ-4 מיליון יחידות של מוצרים – מהקוטג׳ והחלב המזוהים עם המותג, דרך ביצים, דגים ובשר טרי ועד ״סנפרוסט״, ״מעדנות״ ותחליפי החלב ״אלטרנטיב״ – אבל בהיבטים טכנולוגיים היתה לה עוד דרך לעבור. "תנובה היא חברה תעשייתית מצד אחד ומצד שני מאוד מתקדמת" אומר שי, ״אנחנו משקיעים המון בשנים האחרונות בנושא תחליפי החלבון והקמנו חממה טכנולוגית בעולמות הפודטק עם שותפים מובילים בקרית שמונה. הנושא הזה מאוד חשוב לנו כחברה לאומית ש-75% מעובדיה גרים ועובדים בפריפריה – לתמוך בפריפריה וגם לייצר פה המשכיות ובטחון מזון בצורה הטובה ביותר.״ כדי להמשיך ולתמוך באסטרטגיה העתידית שלה הבינה תנובה שגם מערכות המחשוב צריכות לעבור שינוי מקצה לקצה.
מה שתמך באופרציה של תנובה ב-100 השנים האחרונות, היו 262(!) מערכות מסורתיות שונות שפעלו על בסיס תהליכים שפותחו במשך עשרות שנים. כשעלה הצורך במערכות החדשות והמובילות בעולם שיתמכו באסטרטגיה העסקית של החברה ויאפשרו מתן ערך ללקוחות, נבנתה תכנית בת 5 שנים. כפי שמסביר שי, "כחברת המזון המובילה בישראל אנו צריכים להבטיח שהחלפת המערכות לא תפגע בתהליך היצור שלנו והשיווק ללקוחות ולכן זה נעשת תוך כדי תנועה. בנוסף היה עלינו לתכנן תהליכים עתידיים ולמצוא את המערכות שיתמכו בהם גם בעתיד.״
30 אלף נקודות מכירה, סיילספורס אחת
ההחלטה שהתקבלה בתנובה היתה שכל עולם המכירות וכל הקשר לצרכן ייתמך על ידי סיילספורס. היישום הראשון של המערכת היה במוקד המכירות של הקבוצה שנותן שירות ומענה לכ-30 נקודות מכירה קמעונאיות מדי יום. עד לפני הטמעת המערכת נציגי השירות עבדו מול מספר מערכות: במערכת אחת, למשל, בוצעה ההזמנה בתחום החלב, באחרת הירקות הקפואים ובנוספת ניתן היה לפתוח תלונה עבור הלקוח. במערכות הישנות היה שימוש בהמון אקסלים. כיום מערכת אחת סטנדרטית מייצרת מסע לקוח מקצה לקצה. מצד אחד הלקוח יכול לשדר הזמנה דיגיטלית בעצמו ומצד שני, המערכת תאפשר לנציגה ליצור אתו קשר ולבנות ביחד איתו את ההזמנה שתתן ערך גבוה יותר לצרכן שלו. ״המערכת ממש יודעת לתת תובנות עסקיות, ומה נכון עבורו.״
לדברי שי, על מנת להצליח במהלך רחב היקף שכזה, צריך לרתום את כל בעלי העניין לרבות עובדים ומנהלים בארגון. כאשר אנשי מערכות המידע חייבים להיות מחוברים ליעדים העסקיים של החברה. ״בסוף מי שמוביל את הפרויקט וגורם לשינוי, זה מנהלים בצד העסקי, כי הם נוגעים בעובד, ברצפת הייצור, במלקט או במלגזן שנמצאים במחסן, ובנהג שנמצא בתוך המשאית.״
״זה מתחיל קודם כל מהאמון שהנהלת החברה נותנת במערכות המידע, ובסופו של דבר זה גם האמון שהדירקטוריון נותן בהנהלת החברה״, מוסיף שי. ״יש פה שינוי ארגוני שדורש מחויבות מלאה של כל אחד מחברי ההנהלה, של השותפים שלי לשולחן ההנהלה וכמובן של מנכ״ל הקבוצה, אייל מליס. הקמנו מנהלת שינוי, ברשות סמנכ״ל משאבי אנוש, גבי ויצמן, שבעצם מוביל את השינוי הזה, בפן האנושי ובאופן חוצה חברה מול מובילי שינוי רבים ונציגי כל החטיבות. כדי שהשינוי יצליח חייבים לרתום את כולם, עד אחרון העובדים. לא פשוט להגיד למי שעובד 25 שנה עם אותה מערכת, שמחליפים אותה מעתה, ואיך גורמים לו לעבוד בדרך אחרת.״ שי משתף שכשעולים לאוויר עם מערכת חדשה תמיד תהיה האטה בהתחלה: ״עובד שפוגש מערכת חדשה, לא משנה כמה תדריך אותו וכמה תשקיע בזה, בסופו של דבר, יצטרך להסתגל לשינוי ולכן גם תהיה ירידה קלה בתפעול המערכת. אבל זה משהו שמהר מאוד, אתה מצליח לכסות, אם אפיינת בצורה נכונה את התהליכים וגם העובדים מסתגלים, במיוחד אם למערכת יש יכולות שמסייעות להם ומקלות על תהליכים.״
שי נותן טיפ למנהלים וממליץ לא לחשוש משינויים ולהבין שיש שינויים שכדאי לבצע תוך כדי תנועה, גם אם כבר עברו חודשיים-שלושה מהעליה לאוויר. בפן הזה הוא מציין את אחד היתרונות של סיילספורס: ״אם נצמדת לסטנדרט שהמערכת נותנת, היכולת שלך להגיב לשינויים ולהיות אג׳ילי זה משהו שהוא מאוד מאוד פשוט ומאוד קל במערכת. ואני תמיד אומר שאם זה טוב לעשרות אלפי ארגונים בעולם, זה גם טוב לתנובה.״
לראיון המלא עם שי, בפודקאסט ״פורצים דרך״
